סלאמה סלמאן עלי אלהוזייל ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

מאזן הנוחות נוטה בבירור לאינטרס הציבורי, ולאינטרס הכלכלי המצרפי, באי עצירתו של הפרויקט אשר עבר את הליכי התכנון והבניה ואושר כדין.

דין זכויותיהם של התובעים בקרקע, ככל שקימות כאלה, להתברר בהליך העיקרי.

ככל שיש לתובעים זכויות בקרקע – חזקה כי הם ייקבעו בהליך העיקרי, ומימושן לא יהיה תלוי ברצון טוב ובהיעדרו מצד נושא-ונותן כזה או אחר.

מובן כי קיומו של מו"מ יהיה מבורך, אך אין חובה משפטית לנהלו, ובלבד שאם וכאשר יתנהל – יתנהל בתום לב.

הנחת העבודה של המדינה היא כי המו"מ לפשרה מתנהל לפנים משורת הדין, מתוך מדיניות שלטונית לקדם את הבדואים בנגב, ולא מתוך סיכון משפטי במישור הזכויות במקרקעין.

אם התובעים אינם שותפים להנחת העבודה הזו, הרשות בידם לדחות הצעות פשרה בלתי מספקות שיוצעו להם, ולהמתין לתוצאות ההליך המשפטי במישור של הטענות הקנייניות.

לכאורה, על יסוד המצב המשפטי הקיים, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר – אף על יסוד עיון במזכר שהגיש היום ב"כ התובעים מיום 10.1.99, טוב ייעשו התובעים אם ינסו למקסם את תועלתם במסגרת משא ומתן כאמור, ולא ידחוהו.

מסקנתי לעיל בדבר מאזן הנוחות מייתרת את הדיון בהיבטים הפורמאליים של צו המניעה המבוקש.

נקבעת ישיבת קדם משפט נוספת ליום 23.5.11 שעה 09:00. ישיבה זו תבוא במקום הישיבה שנקבעה בשעתו, ליום 24.3.11.

ב"כ הצדדים יעקבו אחר ההתפתחויות של יישום המלצות וועדת גולדברג, ובמידת הצורך יגישו בקשות מתאימות.

לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות, משום שישיבה זו היוותה למעשה ישיבת קדם משפט ראשונה בתיק במעמד שני הצדדים, במקום זו שנקבעה ליום 24.3.11.

ניתנה והודעה היום י"ט אדר א תשע"א, 23/02/2011 במעמד הנוכחים.

שלמה פרידלנדר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: